רבי שלום דרמר

(1916–1997)

הרב שלום דרמר נולד בכ"ז בכסלו תרע"ז (דצמבר 1916) בוואלוץ', מחוז בוקובינה, רומניה. בגיל שנתיים התייתם מאביו, הרב יוסף טאובר-רוזנצוויג, שנספה במלחמת העולם הראשונה. את ילדותו העביר בבית סבו, הרב אפרים פישל דרמר. בנעוריו למד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" בויז'ניציה, שם היה לחברותא של הרב ישראל אברהם פורטוגל, לימים האדמו"ר מסקולען. בהמשך לימודיו נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה, הרב אליעזר הגר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה, ורבי שלום שבבית אמו בסטאנוביץ'. עבר המלחמה גורש לגטו מוהילב בטרנסניסטריה, שם איבד את אמו שנרצחה על ידי אנשי "משמרות הברזל" הרומנים. לאחר המלחמה שימש כרב בעיר סטרז'ניץ, שם נישא לרעייתו שרה לבית גרינשפאן. עם סיפוח העיר לברית המועצות, עבר לרימניק סאראט, ובהמשך, בשל רדיפות השלטון הקומוניסטי, נמלט לבוקרשט תחת זהות בדויה בשם שלום דרמר. בשנת תש"ז (1946), לאחר עליית הרב חיים מרדכי רולר לישראל, מונה לרב העיר טרגו ניאמץ, תפקיד בו כיהן כ-12 שנים. בהמשך כהונתו נאבק לשימור פעילות התלמוד תורה והקים ישיבה בעיר. בשנת תשי"ט (1959) עלה לישראל והתמנה לרב האשכנזי של קריית גת.

רבי שלום דרמר נפטר בא' באייר תשנ"ז (מאי 1997) ונקבר בהר המנוחות בירושלים. רעייתו, הרבנית שרה, נפטרה בשנת תשע"ז (2016). בנו, הרב יוסף דרמר, ששימש כרב קהילה בקריית גת, נהרג בתאונת רכבת בשנת תשס"ה (2005). בין כתביו של הרב דרמר נמצא הספר "קובץ שלום רב", חידושי תורה, ביאורי הלכה ומאמרים נוספים.