רבי יוסף קארו 'בעל השולחן ערוך'

רבי יוסף קארו נולד בספרד בשנת 1488, זמן קצר לפני גירוש ספרד, ונפטר בצפת בשנת 1575. הוא היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך – הקודקס ההלכתי המקיף והמוסמך ביותר ביהדות, המשמש כבסיס להלכה עד ימינו. לאחר גירוש ספרד, נדד רבי יוסף עם משפחתו דרך פורטוגל, טורקיה ויוון, עד שהתיישב בעיר צפת שבגליל, שהייתה באותה תקופה מרכז רוחני ליהדות העולם. שם הקים ישיבה, שימש כאב בית דין וכראש הסנהדרין שחודש בצפת, והיה אחד מגדולי המקובלים. רבי יוסף קארו היה ידוע גם בכינויו "המגיד משנה" בשל חיבורו על הרמב"ם, ובזכות "המגיד" – קול שמיימי שלפי המסורת התגלה אליו ולימדו סודות תורה.

מורשתו העיקרית של רבי יוסף קארו היא בתחום ההלכה, שם יצר מהפכה של ממש. לצד ה"שולחן ערוך", שהינו תמצית וסיכום של הפסיקה ההלכתית, חיבר גם את "בית יוסף" – חיבור מקיף הסוקר את מקורות ההלכה ואת דעות הפוסקים השונים. קבלת השולחן ערוך כספר הלכה מחייב בקרב קהילות ישראל, הן האשכנזיות (עם הגהות הרמ"א) והן הספרדיות, יצרה לראשונה בהיסטוריה היהודית קודקס הלכתי מאחד ואחיד. לצד יצירתו ההלכתית, רבי יוסף קארו היה גם מקובל גדול וחיבר את הספר "מגיד מישרים", המתעד את התגלויות המגיד אליו. דמותו המשלבת הלכה וקבלה, פסיקה שיטתית והתעלות רוחנית, מסמלת את הסינתזה המיוחדת שאפיינה את תור הזהב של צפת במאה ה-16. השפעתו ניכרת עד היום בכל בית יהודי שומר מצוות, ויצירתו ההלכתית ממשיכה להיות נר לרגלי פוסקי ההלכה בני זמננו.