תיאור
רבי מנחם מענדל שניאורסון – האדמו״ר הצמח צדק (כ"ט באלול תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן תרכ"ו, 1866)
רבי מנחם מענדל שניאורסון, המוכר בכינויו "הצמח צדק" על שם ספר השו"ת שחיבר, עמד בראשות חסידות חב"ד במשך ארבעה עשורים. נכדו של מייסד השושלת – האדמו"ר הזקן, ונכדו גם של ממשיך הדרך – האדמו"ר האמצעי, גדל בין ענקי הרוח של הדור והתחנך תחת חסותו האישית של סבו. הוא נודע בכוחו העיוני החריף, בכתיבתו הרחבה ובמעמדו כאחד מגדולי הדור בהלכה ובחסידות כאחד.
הצמח צדק הנהיג את חסידות חב"ד בתקופת התפשטות גדולה, בה הקים ישיבות, מסר שיעורים, השיב לשאלות רבות בהלכה ובאמונה – והשפיע בעומק על חסידים, רבנים, ומנהיגים ברחבי רוסיה ופולין. כתיבתו מקיפה אלפי עמודים בהלכה, דרוש, חסידות, אגרות והנהגות – והותירה חותם עמוק על תורת חב"ד עד ימינו. במיוחד התפרסם בפסיקותיו ההלכתיות שנערכו בספר "שו"ת צמח צדק", שהפך לספר יסוד בבתי מדרש חסידיים.
הרישום שבוצע ביד אמן על ידי חיים בוכל מציג את הצמח צדק יושב על כיסא מהודר, עטוף במעיל חגיגי, בידו ספר ובמבטו מתבונן ישירות בצופה מתוך עיניים חדות אך חמימות. הרקע הדק והמרומז מאפשר למרכז הכובד של היצירה – פני הרבי ותנוחת ידיו – לבוא לידי ביטוי. הציור משקף תחושת שקט עמוק, סמכות פנימית ותבונה, ומהווה חלק מהסדרה "מאורי הדורות" – יוזמה תיעודית-אמנותית של יצחק אלמקיאס לשימור דמויות יסוד ברוח היהדות.