רבי יוסף יצחק שניאורסון – הרבי הרי"צ

רבי יוסף יצחק שניאורסון – הרבי הרי"צ זצ"ל (1880–1950)

רבי יוסף יצחק שניאורסון, המוכר בכינויו הרבי הריי"צ, נולד בי"ב בתמוז ה'תר"ם (1880) בעיירה לובביץ', בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), האדמו"ר החמישי של חב"ד. כבר בצעירותו ניכר בגאונותו, ובשנת 1920, לאחר פטירת אביו, קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד.

בתקופת הנהגתו בברית המועצות נאבק למען שמירת התורה והמצוות תחת שלטון הקומוניסטים, ובשנת 1927 נאסר על ידי השלטון הסובייטי ואף נידון למוות. בעקבות לחץ בינלאומי עונשו הומתק והוא הוגלה ללטביה, ומשם עבר לפולין.

בשנת 1940, בעקבות מלחמת העולם השנייה, נמלט לארצות הברית והקים שם מחדש את מרכז חסידות חב"ד. בניו יורק ייסד את רשת ישיבות "תומכי תמימים", מוסדות חינוך ותורה, ופעל להפצת היהדות בכל רחבי העולם.

נפטר בי' בשבט ה'תש"י (1950), ומנוחתו כבוד בניו יורק.

לאחר פטירתו, מונה חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, להמשיך את הנהגת החסידות. מורשתו ניכרת בפעילות חסידות חב"ד ברחבי העולם ובמאבקיו לחיזוק היהדות תחת תנאים קשים.