רבי אברהם ישעיהו קרליץ 'החזון איש'

רבי אברהם ישעיהו קרליץ (1878-1953), הידוע בכינויו "החזון איש" על שם סדרת ספריו, נולד בעיירה קוסובה שבליטא למשפחה רבנית מכובדת. למרות היותו בן למשפחת רבנים, הוא נמנע מלקבל על עצמו משרה רבנית רשמית והעדיף ללמוד בהתבודדות ובהסתר. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שם הפך במהרה למנהיג רוחני בולט של הציבור החרדי, על אף שלא החזיק בשום תפקיד רשמי. החזון איש היה ידוע בבקיאותו העצומה בכל תחומי התורה, בחריפות שכלו, ובהנהגתו הציבורית שהייתה מבוססת על עקרונות הלכתיים ברורים וחדים.

השפעתו של החזון איש על עיצוב החברה החרדית בישראל הייתה עצומה ומכרעת. הוא קבע את הקו ההלכתי והאידיאולוגי של "חברת הלומדים", שבמרכזה עומד אידיאל לימוד התורה כערך עליון. ספריו, הנושאים את השם "חזון איש" על תחומים שונים בהלכה, נחשבים לאבני יסוד בעולם הפסיקה ההלכתית המודרנית. החזון איש היה גם בקיא מופלג במדעים, בייחוד במתמטיקה, ושילב ידע זה בפסיקותיו בענייני כלאיים, עירובין, ומועדים. הנהגתו התאפיינה ביושר אינטלקטואלי, באומץ לב, ובעצמאות מחשבתית, והוא לא חשש לחלוק על קודמיו כשסבר שהאמת ההלכתית מחייבת זאת. דמותו ממשיכה להוות מקור השראה עבור הציבור החרדי, ופסיקותיו ממשיכות להנחות את הפסיקה ההלכתית בת זמננו בנושאים רבים.