אמנות יהודית
"שמחה בעל הקושיות", הוא דמות בלתי נשכחת בעיירה. איש נמוך קומה עם חיוך שובב ועיניים חומות חודרות שנצצו בסקרנות בלתי נלאית. בעוד אחרים באו לבית המדרש להקשיב ולקבל, שמחה בא לשאול ולהקשות. "אם אין קושיה, אין למידה אמיתית," היה פתגמו הקבוע, שאותו היה משמיע בקולו הצרוד אך הברור. הרבנים המקומיים נאנחו קלות כששמחה נכנס לשיעור, יודעים שהשיעור יתארך בשל שאלותיו, אך גם הכירו בערך החשיבה המעמיקה שהביא עמו.
בימי חול היה שמחה סוחר בדים צנוע, אך אפילו בחנותו הקטנה לא פסק מלשאול את לקוחותיו שאלות שחרגו הרבה מעבר ל"כמה מטרים של בד תרצה?" שאלותיו על משמעות החיים, על פירוש מדרש תמוה, או על סתירה שמצא בין שני פסוקים, גרמו לקניית בד פשוטה להפוך לשיחה פילוסופית עמוקה ומשובבת נפש.
