הגר״א – הגאון מוילנה

תיאור

הגאון מווילנה – רבן של כל בני הגולה
רבי אליהו בן שלמה זלמן, הנודע בכינויו "הגר״א" (הגאון רבי אליהו מווילנה), נולד בשנת ה'ת"פ (1720) ונפטר בי"ט בתשרי ה'תקנ"ח (1797). מגדולי התורה בכל הדורות – פוסק, מקובל, פרשן מקרא ותלמוד, איש מדע ורוח, שמעמדו ביהדות אשכנז שווה כמעט לזה של התנאים והראשונים. הגר״א חידש שיטה ייחודית בלימוד ובפסיקה, שהתבססה על פשט הסוגיות ותשומת לב לגרסאות מדויקות. הוא דחה את הפלפול החריף והוביל את דרך המתנגדים בהתנגדות חריפה לתנועת החסידות.
היה בקי נדיר במקרא, בתלמודים, בזוהר ובכתבי האר"י, ואף עודד לימודי מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע כחלק מהבנת עומק התורה. חי חיי פרישות והתמדה מופלאים, חיבר מאות חיבורים והגהות, והשפיע עמוקות על התפתחות הלמדנות הליטאית.
נחשב לדמות מקדשת שם שמיים בצניעותו, בעיונו ובקנאותו לטהרת המסורת. מתלמידיו יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל, שהניחה את היסודות ליישוב היהודי האשכנזי בירושלים.

הציור – דיוקן שמן מאופק מאת האמן חיים בוכל, מתוך הסדרה "מאורי הדורות" באצירת יצחק אלמקיאס. הגר״א מתואר עטור טלית ותפילין, ישוב אל שולחן הכתיבה וספרי הקודש – מבעו צלול, מוקפד, עטוי ענוה. סביבו – סמלי רוח ואור, המעידים על חכמתו הפנימית וקדושתו המופלגת.