מאורי הדורות
רבי חיים הלברשטאם (1793-1876), המכונה "דברי חיים" או "האמרי חיים" על שם ספרו, היה מייסד חסידות צאנז ומגדולי האדמו"רים במאה ה-19. הוא נולד בטארנוגרוד שבפולין למשפחה מיוחסת, ובצעירותו התפרסם כעילוי וכתלמיד חכם בעל שיעור קומה. לאחר נישואיו החל להתקרב לחסידות, במיוחד לחצר החוזה מלובלין ולרבי נפתלי מרופשיץ. בשנת 1830 התמנה לרב העיר צאנז (נובי סונץ' שבגליציה), שם ייסד את חסידות צאנז שהפכה לאחת החסידויות הגדולות והמשפיעות באירופה. בית מדרשו משך אלפי חסידים ותלמידי חכמים, והוא נודע כפוסק הלכה חריף ומעמיק וכמנהיג בעל שיעור קומה.
רבי חיים הלברשטאם היה ידוע בדמותו רבת ההשפעה ובאישיותו הכריזמטית. מחד, הוא היה ידוע בקפדנותו הרבה בענייני הלכה ובהנהגותיו המחמירות, ומאידך בלב הרחום ובנדיבותו חסרת הגבולות. הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו ומכספו לצדקה ולעזרה לנזקקים, וביתו היה פתוח לכל. חיבוריו ההלכתיים, במיוחד ספרו "דברי חיים" על השולחן ערוך, נחשבים לנכסי צאן ברזל בספרות ההלכתית. הוא גם חיבר ספרי דרוש וחסידות, שמשקפים את גישתו המיוחדת המשלבת בין פסיקת הלכה מחמירה לבין חום וחסידות. שושלת צאנז שייסד התפצלה לאחר פטירתו לחצרות חסידיות רבות, ביניהן צאנז, צאנז-קלויזנבורג, בובוב, וסדיגורה, וכולן ממשיכות את דרכו עד היום. השפעתו הרוחנית ההלכתית ניכרת עד היום בעולם התורה והחסידות, ודמותו מהווה מופת של שילוב בין גאונות תורנית, מנהיגות כריזמטית ואהבת ישראל אמיתית.
