טלית דשמיא

היצירה ״טלית דשמיא״ מחברת בין סמלי התפילה והמסורת היהודית לבין מרחב שמימי ורוחני. במרכזה נפרשת טלית גדולה, ועליה מונחים ספרים וכתבי קודש, מגילה, שופרות ונר דולק. החפצים כמו מרחפים מעל הנוף, מנותקים מן הקרקע ומתקיימים במרחב שבין שמים לארץ.

הטלית הלבנה, על פסיה הכהים וציציותיה, משמשת מעין מצע לכלי הקודש. עליה מונחים שני שופרות, וסביבה נפרשים דפי לימוד עתיקים ומגילה הנתונה בנרתיק מעוטר. הנר הבודד מאיר את הספרים באור זהוב וחם, ומדגיש את המילים הכתובות בתוך החשכה המקיפה אותן.

ברקע נראים שמי לילה עמוקים, ומתחת למכלול המרחף מבצבצים נופי ירושלים וחומות האבן. השילוב בין העיר הארצית לבין הטלית וכתבי הקודש שמעליה מעניק לציור ממד סמלי: ירושלים של מטה נפגשת עם מרחב של קדושה וזיכרון, והחפצים המוכרים מעולם התפילה מקבלים נוכחות כמעט שמימית.

״טלית דשמיא״ מציגה את הטלית לא רק כבגד תפילה, אלא כמעטפת רוחנית המחברת בין האדם, התורה והמקום. השופר, האור והכתובים משתלבים יחד בדימוי של תפילה המתעלה מעל המציאות הגשמית, ושל מסורת הנושאת את מבטה מן הארץ אל השמים.