יד אבשלום

היצירה מציגה את יד אבשלום, מן המונומנטים המזוהים ביותר עם נחל קדרון וירושלים הקדומה. המבנה ניצב משמאל, מואר באור רך וחם, בעוד עץ עתיק ורחב־צמרת ממלא את צדה הימני של הקומפוזיציה ומעניק למקום תחושה של שקט, עומק וזיכרון.

בקדמת הציור נראות שתי דמויות בלבוש מסורתי לצד ערוץ הנחל, וברקע רועה צאן ועדר קטן. שילוב הדמויות בחיי היום־יום של הנוף מדגיש את הקשר שבין האתר העתיק לבין החיים שהמשיכו להתקיים סביבו לאורך הדורות. המבנה המונומנטלי אינו מוצג כממצא ארכאולוגי מבודד, אלא כחלק מן הנוף החי של ירושלים וסביבותיה.

גווני האבן, האדמה והצמחייה — חום, זהב, אוכרה וירוק עמום — יוצרים הרמוניה עם אבן ירושלים ומעניקים לציור אווירה חמימה ונוסטלגית. העץ הגדול, שגזעו המפותל וענפיו מתפרשים מעל הנוף, מהווה מעין מקבילה טבעית למבנה האבן העתיק: שניהם נושאים עליהם את סימני הזמן.

״יד אבשלום״ עוסקת במפגש שבין נוף, מסורת וזיכרון היסטורי. דרך המונומנט העתיק, העץ והדמויות האנושיות נוצרת תמונה של מקום שבו העבר אינו נפרד מן ההווה, אלא ממשיך להיות נוכח בתוך הנוף הירושלמי.